גרד פאלטינגס

גרד פאלטינגס
Gerd Faltings
	גרד פאלטינגס, יוני 2006
לידה	28 ביולי 1954 (בן 70); גלזנקירכן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום מגורים	גרמניה
מקום לימודים	אוניברסיטת מינסטר
מנחה לדוקטורט	האנס-יואכים נשטולד
מוסדות	אוניברסיטת פרינסטון; אוניברסיטת וופרטל; אוניברסיטת בון ;
תלמידי דוקטורט	ניקולאי דורוב, נורברט הופמן, Majid Hadian, ויליאם דיוויד קנת' גרין, אייקה לאו, אלברטו בלדיני, רמי שנקר לוד, ניקולאס רינג, ברדלי ברוק, טיילר ג'ייסמיסון ג'רוויס, Wiesława Nizioł, מייקל לארסן, אגנס טילמן, Shinichi Mochizuki, Adrian Vasiu, כריסטיאן לידטקה, רוברט וילמס
פרסים והוקרה	מדליית קנטור (2017); חבר זר של החברה המלכותית (2016); פרס שאו במדעי המתמטיקה (2015); פרס המלך פייסל הבין-לאומי במדעים (2014); פרס היינץ גומין למתמטיקה (2010); צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה; פרס פון-שטאודט (2008); פרס לייבניץ (1996); מלגת גוגנהיים (1988); מדליית פילדס (1986); פרס דני היינמן (1983) ;
	אתר רשמי
תרומות עיקריות
	עבודתו בגאומטריה אלגברית והוכחתה של השערת מורדל.

גרד פאלטינגס (בגרמנית: Gerd Faltings; נולד ב-28 ביולי 1954 בגלזנקירכן) הוא מתמטיקאי גרמני מחשובי חוקרי תורת המספרים. ידוע בשל עבודתו בגאומטריה אלגברית ובשל הוכחתה של השערת מורדל.

ביוגרפיה

בשנים 1972–1978 למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת מינסטר. בשנת 1978 קיבל תואר דוקטור למתמטיקה ובשנת 1981 סיים "הביליטציה", שניהם מאוניברסיטת מינסטר. בשנים 1982–1984, שימש כפרופסור באוניברסיטת וופרטל, ובשנים 1985–1994 שימש כפרופסור באוניברסיטת פרינסטון.

בשנת 1986 זכה במדליית פילדס על הוכחת השערת מורדל: לעקום לא-סינגולרי מגנוס $\ g>1$ מעל שדה מספרים, יש רק מספר סופי של נקודות רציונליות. תוצאה זו ידועה כיום בשם "משפט פאלטינגס".

משנת 1995 עמד בראש מכון מקס פלאנק למתמטיקה בבון. בשנת 1996 זכה בפרס לייבניץ מהקרן הגרמנית למחקר, הפרס הגבוה ביותר בתחום המחקר בגרמניה.

פרסים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גרד פאלטינגס בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של גרד פאלטינגס (באנגלית)
גרד פאלטינגס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
גרד פאלטינגס, באתר MacTutor (באנגלית)
גרד פאלטינגס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
גרד פאלטינגס, באתר של אוניברסיטת בון
מאמר של פאלטינגס על הוכחת המשפט האחרון של פרמה על ידי ויילס וטיילור, Notices of the AMS, יולי 1995 (אנגלית).

זוכי מדליית פילדס
המאה ה־20	אלפורס, דאגלס (1936) • סלברג, שוורץ (1950) • סר, קודאירה (1954) • רות, תום (1958) • הרמנדר, מילנור (1962) • גרותנדיק, כהן, סמייל, עטיה (1966) • בייקר, הירונקה, נוביקוב, תומפסון (1970) • בומביירי, ממפורד (1974) • דלין, מרגוליס, פפרמן, קווילן (1978) • יאו, קון, ת'רסטן (1982) • דונלדסון, פאלטינגס, פרידמן (1986) • ג'ונס, דרינפלד, ויטן, מורי (1990) • בורגיין, זלמנוב, יוקוז, ליון (1994) • בורכרדס, גוורס, מקמולן, קונטסביץ' (1998)
המאה ה־21	וויבודסקי, לפורג (2002) • אוקונקוב, ורנר, טאו, פרלמן (2006) • וילאני, לינדנשטראוס, סמירנוב, צ'או (2010) • אבילה, בהרגבה, היירר, מירזאח'אני (2014) • בירקאר, ונקאטש, פיגאלי, שולצה (2018) • דומיניל-קופן, הא, מיינרד, ויזובסקה (2022)